“קפה אירופה” הוא מועדון חברתי-תרבותי לניצולי שואה שנפתח ביוזמת הקרן לירושלים, משרד הרווחה ואגף הרווחה בעיריית ירושלים ומשמש מקום מפגש לעשרות ניצולי שואה המתגוררים בעיר. לצד קפה ועוגה יכולים המשתתפים לחוות חוויה חברתית-תרבותית ולהעלות זיכרונות משותפים מאותה תרבות מפוארת שהייתה חלק מילדותם ונגדעה על ידי הנאצים.

שמו של הפרויקט ניתן לו על-שם בית קפה מקומי בשוודיה שבו התכנסו מדי אחר צהריים לפני 65 שנה יהודים ששרדו את המחנות כדי לחפש אחר קרובי משפחתם.

הקרן לירושלים מפעילה שמונה מועדונים כאלה בדרום, מערב וצפון ירושלים, כולל למגזר החרדי (מועדון נפרד לנשים ולגברים), לפליטי שואה יוצאי מדינות חבר העמים, לניצולים מצפון אפריקה – ולכל קבוצה היכולה להיעזר במפגשים חברתיים מסוג זה.

במסגרת המועדונים הקשישים יכולים גם לקבל סיוע במימוש זכויות בתחומים שונים.

בשנים האחרונות, עם הזדקנות האוכלוסייה, פותחו מענים מגוונים גם עבור ניצולי השואה מרותקי הבית באמצעות מתנדבים ואנשי מקצוע המבקרים בבתי הניצולים, משוחחים ומעדכנים אותם ואף מקיימים פעילות בתחומי האמנות והמחשבים.

“קפה אירופה הוא מקום בו אני יכול לפגוש אנשים, לשמוע קונצרט או פשוט לקרוא ולהירגע. זהו מקום אחד בו אני מרגיש מוקף באנשים שמבינים אותי באמת” (ציטוט של אחד המשתתפים).

הפעלת המענים לניצולי השואה נתמכת גם ע”י משרד הרווחה, עיריית ירושלים, מינהלים קהילתיים ואשל-ג’וינט.

הפוסט קפה אירופה – לניצולי שואה הופיע לראשונה ב-.

התכנית משתמשת בטבע כמשאב טיפולי ומשלבת אלמנטים של טיפול פסיכותרפי וטיפול ביצירה עם אתגרים בטבע. הפעילויות מחברות בין המשתתפים לסביבה ומעניקות להם את הכישורים הנדרשים כדי להתמודד עם אתגרים שונים ולהצליח.

בהתאם לחזון הקרן “ירושלים 2030”, הקרן שותפה בתכנית “יעלים” ביחד עם המחלקה לשירותים חברתיים בעיריית ירושלים. התכנית פועלת למען מתבגרים מכל שכבות החברה ואינה מבחינה בין דת או לאום: דתיים וחילונים, יהודים וערבים, מרקע סוציו-אקונומי שונה. חלק ממשתתפי התכנית הם נערים ונערות אשר סבלו מהתעללות במשפחה או בעלי קשיי למידה והתנהגות. עבור חלקם זוהי ההזדמנות האחרונה להשתייך למסגרת חינוכית לאחר שמיצו את כל האפשרויות החינוכיות האחרות והם מופנים אל תכנית “יעלים” על ידי שירותי הרווחה.

תכנית יעלים נותנת לבני הנוער ולילדים מסגרת חלופית וכוללת מרכז הכשרה לטבע-תרפיה, מרכז יום לנוער בסיכון, מועדון למתבגרים עם בעיות התנהגות, חממת שיקום לבעלי צרכים מיוחדים ומרכז הכשרה ותעסוקה לקבוצות של נוער בסיכון. זהו מקום מבטחים לבני נוער פגיעים שאינו דורש הפניה רשמית ולא מציב מגבלת זמן על העזרה הניתנת בו.

בשנה החולפת השתתפו בתכנית “יעלים” 1,300 מתבגרים וזאת בנוסף ל- 75 קבוצות שהשתתפו באתגרי ספורט.

בנוסף, 3 קבוצות של עמותת “אתגרים” (ספורט אקסטרים לבעלי מוגבלויות) קבעו את ביתן ביעלים.

הפוסט יעלים – תרפיה בטבע בעין-יעל הופיע לראשונה ב-.

במסגרת הפרויקט יוכשרו מורי המדעים והמתמטיקה ללמד בשיטות לימודיות מתקדמות, יעברו השתלמויות ייחודיות ובעיקר יזכו לליווי צמוד ואישי של אנשי מקצוע שיגיעו לבתי הספר. יושם דגש על לימודי חקר, הפעלת ניסויים במדעים ושימוש בישומונים מתמטיים המשנים את דרך העברת השיעורים ומתאימים אותם לעידן הטכנולוגי של היום. הפעלת הפרויקט בירושלים כוללת גם סיוע בהצטיידות של בתי הספר וגם קיומה של תחרות שנתית ייחודית במדעים ומתמטיקה.

הפרויקט מתבסס על תכנית “על מה דע” של המרכז הישראלי למצוינות בחינוך, העוסקת בקידום כישורי חשיבה ומיומנויות למידה עצמאים לתלמידים וחיזוק כישורי הוראה למורים. התפיסה הפדגוגית הייחודית שמה דגש על פיתוח וטיפוח למידה עצמאית לתלמידים, תוך הקניית כישורי חשיבה גבוהה, מיומנויות מגוונות, יכולות אישיות והעצמה אישית, ודגש על פיתוח וטיפוח כישורי הוראה למורים.

הפרויקט יופעל בשנים הקרובות  בכ-50 בתי ספר יסודיים מכל המגזרים בעיר, בהם מוסדות ממלכתיים, ממלכתיים-דתיים, ערביים וחרדיים. במובן זה, הפרויקט רואה את הצרכים של כלל התלמידים הלומדים בירושלים ויפעל בהתאמה לייחודיות של כל מגזר.

שי דורון, נשיא הקרן לירושלים, מסביר כי “מטרת התכנית היא לצמצם פערים בין האוכלוסיות השונות בעיר ולקדם את התלמידים להצלחה מול אתגרי המאה ה-21. התורמים עבור הפרויקט רואים חשיבות עליונה בקידום החינוך בירושלים ובטיפוח שכבות חלשות, תוך מתן הזדמנות שווה לכלל התלמידים: יהודים וערבים, חילונים, דתיים וחרדים. אנחנו מאמינים בדור העתיד של ירושלים וביכולות שלו להצליח”.

הפוסט “על מה דע”: מצוינות במדעים ובמתמטיקה הופיע לראשונה ב-.

כחלק ממגמה זו, הקרן תומכת בבתי ספר למצוינות הפועלים במזרח העיר ומאפשרים לתלמידים בעלי יכולות גבוהות להתפתח ולממש את יכולותיהם וכישרונותיהם. בתי ספר ייחודיים הפועלים במזרח העיר יכולים לסייע להפוך מגמות שליליות של עוני ופערים לימודיים והם משפרים את החוסן הקהילתי של התושבים והופכים את ירושלים למקום טוב יותר עבור כולם. הזדמנויות חינוכיות חדשות עבור בני נוער במזרח העיר הן אחת ממטרותיה החשובות של הקרן בתכניתה ל”ירושלים 2030″.

חטיבת ביניים ותיכון עידבאא לאמנויות:

בית הספר שנוסד בשנת 2017 הוא המוסד השש-שנתי הראשון מסוגו במזרח העיר. באמצעות האמנויות, מוצאים התלמידים דרכים לבטא את עצמם ולהציג את המציאות שבה הם חיים תוך שהם משמשים סוכני שינוי בחברה. תחת הנהגתו של המנהל מר מילהאם באדר בית הספר צומח ומונה כעת 142 תלמידים. בשנת 2019, השיק בית הספר ארבעה מסלולי לימוד חדשים: אמנויות פלסטיות, מוסיקה, תיאטרון וקולנוע הנלמדים בהתאם לתכנית הבגרות של משרד החינוך הישראלי. הקרן לירושלים מחפשת משאבים כדי לתמוך בתזמורת הנוער – אחת התכניות המלהיבות של עידבאא.

בית הספר לבנות בצור באהר:

בית הספר שוכן בדרום-מזרח ירושלים ולומדות בו 347 תלמידות. בשנת 2020 צפוי כי תלמדנה במוסד כ-600 תלמידות. על מנת להכשיר את תלמידות למדע, יכולת אקדמית גבוהה והתמצאות בטכנולוגיה, הקרן לירושלים מחפשת מימון לטובת מעבדות מדע (ביולוגיה, כימיה, פיזיקה ורובוטיקה). השאיפה היא שבית הספר התיכון לבנות בצור באהר יהפוך למרכז ללמידה טכנולוגית במזרח ירושלים עבור כל בתי הספר באזור ובכך ישפיע על חייהן של יותר מ-2,000 נערות. המעבדות יהוו זרז לשיפור הסיכויים של תלמידות אלה להתקבל לאוניברסיטה ובכך להיות סוכנות שינוי בהתפתחות החברתית והכלכלית במזרח העיר.

הפוסט תיכונים ייחודיים במזרח ירושלים הופיע לראשונה ב-.

למוסדות אזרחיים יש תפקיד חשוב כמובילי שינוי. במסגרת יוזמה של הקרן לירושלים, יותר מ-50 עמותות הצטרפו לקואליציית הסובלנות של ירושלים ולמרחב לחיים משותפים הפועל במשרדינו.

• קואליציית הסובלנות של ירושלים היא יוזמה משותפת של המרכז לצעירים והקרן לירושלים. היא מורכבת מעשרות עמותות, מוסדות, סוכנויות ויוזמות הפועלים יחד למען קידום החיים המשותפים בעיר והעשייה בתחום. חברי קואליציית הסובלנות שואפים להפוך את ירושלים לעיר שבה כל הקבוצות המרכיבות את העיר יחיו בה יחד בהרמוניה. אחד מאירועי הדגל של הקואליציה הוא יום האחר בירושלים (המצוין ביום ירושלים), בסדרת אירועים החוגגים את המגוון והשונות באמצעות סיורים, סדנאות, קולנוע, מעגלי שיח והופעות.
• המרכז הבין-תרבותי ירושלים הוא המרכז הראשון מסוגו המקדם דיאלוג בין קהילתי ובין תרבותי בירושלים. המרכז פועל כנקודת מפגש עבור הארגונים החברים בקואליציית הסובלנות ומעודד אותם ליצור שותפויות והוא משמש בית למספר קבוצות עוגן הפועלות בחלל השיתופי שלו.
  • כולנא ירושלים נוסדה על ידי חברים ערבים ויהודים ממזרח וממערב העיר הפועלים יחד כדי לקדם שינוי. אחד מאירועי השיא שלהם הוא “הדאבל של ירושלים”, סדרה של תחרויות שש-בש בהשתתפות יהודים וערבים.
  • לומדים יחד – הכשרת מנהלים ומורים מ-100 בתי ספר יהודים וערבים בפיתוח תכניות חינוך המקדמות דו-קיום עבור אלפי ילדים בירושלים.
  • היוזמה הפדגוגית של דו קיום – תכנית פיילוט שנוצרה בלימוד המשותף, שבה מקבלים המורים הכשרה רב תרבותית, כלים פדגוגיים, טכניקות של דיאלוג וכלים ליצירת תכניות לימודים. היוזמה מיועדת לאנשי חינוך יהודים וערבים המלמדים ילדים מתרבויות, שפות, דתות וזהויות לאומיות שונות.
  • יוזמות לקידום פלורליזם יהודי, התנועה החברתית ציוני דרך שחרטה על דגלה יצירת חברה חזקה ותוססת המחויבת לירושלים, לפלורליזם ולדמוקרטיה; קהילת ציון – קהילה פלורליסטית המתכנסת כדי לעורר מחדש את החלום על ירושלים כמקום מפגש והשראה ליהודים ולא יהודים באמצעות תפילה, צדק חברתי ולימוד.

דוגמאות נוספות לפרויקטים המקדמים חיים משותפים ונתמכים על ידי הקרן לירושלים:

• מועדון הכדורגל של הפועל קטמון, המפעיל ליגה שכונתית עבור קבוצות נוער יהודיות וערביות ומשתמש בספורט ככלי למפגשים משמעותיים שבהם מלמדים את הילדים כבוד וסובלנות.
• רצים ללא גבולות – ארגון המשתמש בריצה כדרך לחיבור ערבים ויהודים בירושלים וכלי להעצמת נוער ונשים.
• התכנית למורים יהודים וערבים, שבה מורים ערבים מלמדים ערבית בבתי ספר יהודים ומורים יהודים מלמדים עברית בבתי ספר ערבים. התכנית חושפת ילדים למורים ששפת אמם שונה משלהם ומגיעים מתרבות שונה מזו של המורים שהם מכירים.
• חדר מורים רב תרבותי – המפגיש מורים ערבים ויהודים ממזרח העיר וממערבה בסדרה של עשרה מפגשי עומק, אשר בהם משוחחים המורים על אתגרים ועל הצלחות ומחליפים רעיונות באמצעות פעילויות קבוצתיות, סיורים וסדנאות דיאלוג.
• בית הספר הדו-לשוני “יד ביד” על שם מקס ריין, שבו לומדים יחד תלמידים יהודים וערבים מאז שנת 1998, מגילאי גן ועד תיכון.
• 0202 – יוזמה המאפשרת נקודת מבט חדשה על ירושלים דרך עמודי פייסבוק ואתר ייעודי המגיעים ליותר מ-110,000 עוקבים מדי שבוע ומקיימים שיח ציבורי משותף למזרח ירושלים, מערב ירושלים והאוכלוסייה החרדית.
• השפה כגשר תרבותי – יוזמה השואפת לקדם לימודי שפה בעברית ובערבית בקרב ילדים ומבוגרים במסגרות שונות.

הפוסט המרחב לחיים משותפים הופיע לראשונה ב-.

במקביל, מקבלות משפחות המתגוררות בשכונה כלים לניהול נכון של תקציב הבית. במסגרת “מקפצה” מתחזקות השותפויות האסטרטגיות עם מועצות קהילתיות מקומיות, בתי הספר השכונתיים וארגונים ציבוריים ופרטיים, דבר המחזק את המרקם החברתי ואת מערכות התמיכה הקהילתיות, ובכך נוצר חוסן קהילתי, בהתאם לחזון הקרן לעשור הבא.

תכנית מקפצה, ששותפים לה מנח”י, משרד החינוך והמנהלים הקהילתיים בירושלים, פועלת בהצלחה מזה חמש שנים בקריית מנחם ומזה שלוש שנים ברובע המוסלמי בעיר העתיקה. בשנה האחרונה הורחבה התכנית אל שכונת גילה שבה אחוז גבוה מהתושבים הם בעלי רקע סוציו-אקונומי נמוך.

שילוב של ליווי לניהול נכון של תקציב המשפחה עם מערכת חינוך משופרת ופעילויות העשרה לילדים משנה את האווירה בשכונה. אחד מעיקרי הפרויקט הוא זיהוי תלמידים עם פוטנציאל מיוחד במוזיקה, ספורט או מדעים. לתלמידים אלו מוצעות תכניות ייחודיות למימוש יכולותיהם כך שיוכלו להגיע להישגים. הפרויקט מציע גם תמיכה לבתי ספר יסודיים כך שיוכלו לשפר את תנאי הלימוד ויהפכו  עוגן אטרקטיבי לטובת תושבי השכונה כולה.

תכנית מקפצה מסייעת לשכונות שלמות בעיר ובאמצעותה העיר כולה יוצאת נשכרת.

הפוסט תכנית מקפצה הופיע לראשונה ב-.

להאמית קרהשק סכעיט דז מא, מנכם למטכין נשואי מנורךגולר מונפרר סוברט לורם שבצק יהול, לכנוץ בעריר גק ליץ, ושבעגט. גולר מונפרר סוברט לורם שבצק יהול, לכנוץ בעריר גק ליץ, קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי נולום

הפוסט לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית הופיע לראשונה ב-.