נפתלי (תלי) תשבי

נפתלי-זיו ("תלי") תשבי (28 בדצמבר 1952 – 9 באוגוסט 2021) היה פרופסור למדעי המחשב  ובין מקימי המרכז לחקר המוח על שם אדמונד ולילי ספרא באוניברסיטה העברית בירושלים.

תלי  נולד בירושלים, בשנת  1952 בירושלים. אביו, ישעיה תשבי, היה חוקר קבלה, ספרות המחשבה והמוסר באוניברסיטה העברית.  אימו, אסתר לבית תמרי (טייטלבוים) צאצאית הרב ישראל דב לוי שעלה במחצית הראשונה של המאה ה-19 לטבריה, הייתה מורה לספרות ותנ"ך  בתיכון ליד האוניברסיטה בירושלים. אחיו הצעיר, אריאל עובד במוזיאון ישראל ואוצר מדור מפות.

תלי גדל בירושלים, עיר שהיה קשור אליה מאד. בשנת 1971 סיים את התיכון ליד האוניברסיטה בירושלים, והחל בלימודי פיסיקה ומתמטיקה במסגרת העתודה האקדמית. הוא שירות בחיל המודיעין בחובה ובקבע עד  1980, ובמקביל היה לו מינוי של קצין תותחנים. הוא סיים תואר שני באסטרופיזיקה באוניברסיטת תל אביב בשנת 1980, ואז גם התחתן עם אוריה ( הרמתי). הוא המשיך לדוקטורט  בפיזיקה עיונית, באוניברסיטה העברית וסיים אותו ב 1985. עבודת   הדוקטורט עסקה  בגישת תורת האינפורמציה לתיאור מצומצם של מערכות דינמיות :  כיצד למצוא תיאור פשוט למערכות מורכבות, נושא שהמשיך לעסוק בו גם שנים אחר כך.

בשנת 1983 תלי הפך לאב גאה לבנו הבכור אבנר, והוא נהנה לבלות עימו , לשיר לו שירים ולטייל. באוקטובר 1985- אוגוסט 1986 המשפחה הצעירה נסעה לבוסטון, שם היה תלי בפוסט דוקטורט במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT)  בשנה זו הוא עסק בתיאוריה סטטיסטית של מערכות דינמיות כאוטיות (עם אי-סדר בהתפתחות שלהן). בשנים 1986–1991 עבד כחוקר במעבדות בל בניו-ג'רזי. בתקופה זו היה בין החלוצים בפיתוח תאוריה של למידה חישובית, במיוחד למידה ברשתות עצבים מלאכותיות.  במהלך השהות בניו-ג'רזי נולד בנו השני, עידו.

בשנת 1992  חזרה המשפחה לישראל, לאחר שהות של 6 שנים בארצות הברית, ותלי התמנה למרצה בכיר למדעי המחשב באוניברסיטה העברית. בשנת 1993 המשפחה התרחבה, עם לידת הבת נועה. בשנת 1995 מונה לפרופסור חבר ובשנת 1997 מונה לפרופסור מן המניין. בשנת 1996 נולדה יעל, הבת השנייה והילדה הרביעית במשפחה.

בשנות התשעים הקים את המעבדה הראשונה בישראל ללמידה חישובית במכון למדעי המחשב וחנך את מחקר התחום בישראל. קבוצת הלמידה החישובית שייסד באונ יברסיטה העברית נחשבת כיום מבין המובילות והמתקדמות בעולם. תלי היה חבר מייסד במרכז הבין-תחומי לחישוביות עצבית ועמד בראשו בשנים 2009–2013. כמו כן היה חבר מייסד במרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח, ובמרכז סודרסקי לביולוגיה חישובית באוניברסיטה העברית.  תלי הקים וכיהן כראש החוג הראשון של החוג להנדסת מחשבים בבית הספר להנדסה ומדעי המחשב.

תלי החזיק בקתדרה ע״ש פלינקמן בחקר המוח. בשנת 2015 זכה בפרס לנדאו למדעים ולמחקר בתחום מדעי המחשב,  על הישגיו וממצאיו במחקר מערכות לומדות וביסוס התחום בישראל[1]. פרופ' תשבי עמד בראש מרכז הידע הלאומי של משרד המדע לבינה מלאכותית ולמידה חישובית, ובראש מרכז מחקר של אינטל לבינה חישובית (ICRI-CI).

נפתלי תשבי היה נשוי לפרופ' אוריה תשבי, מרצה בחוג לפסיכולוגיה ובבית הספר לעבודה סוציאלית  באוניברסיטה העברית בירושלים. לזוג יש ארבעה ילדים בוגרים : אבנר, עידו נועה ויעל.

תלי היה אדם סקרן, ובעל תחומי עניין רבים. כילד למד לנגן בפסנתר, והמשיך לנגן גם כמבוגר, בעיקר מוסיקה קלאסית. היתה לו אהבה רבה לאופרה, והיה הולך באופן קבוע להופעות של האופרה הישראלית, ולקונצרטים של הפילהרמונית. היתה לו רוח הרפתקנית, והוא אהב לטייל ולחפש מסלולים חדשים ולא ידועים. הוא נהג ברכב 4*4, וזכורים לנו שעות של דרכי עפר, לעיתים מפתיעות, עם נופים מהממים, ולעיתים דרכים שלא הובילו לשום מקום, אך היתה הרפתקה. טיולי הגי'פים היו גם במקומות שונים בעולם, למשל באיסלנד – שם נהג במסלולי חציית נהרות, בפרקים בארצות הברית , באירלנד ובעיקר בכל מקום בו אפשר היה לרדת מהכביש הראשי.  כמו כן נהנה לבלות עם הילדים בפארקים עם מתקני extreme  שונים, כגון six flags,  מתקנים בדיסני וורלד, ועוד.

הוא היה חובב סקי נלהב ולקח את הילדים איתו לשעורי סקי בחו"ל, במסגרת כנסים. תלי היה ה"הסטוריון" של המשפחה, ודאג לצלם ולתעד את כל הארועים החשובים: סיומי גן ובית ספר, קורסים צבאיים, ארועים משפחתיים. הוא השאיר לנו ערימת סרטונים שתאפשר לנו לזכור אותו ואת הרגעים היפים של המשפחה. מגיל צעיר תלי היה חובב אסטרונומיה, ובגיל 14 אף זכה בפרס ממכון וייצמן לתלמידי תיכון, על בניית רדיו טלסקופ. מאז אהב להתבונן בכוכבים, להתעורר בלילות של מטר כוכבי שביט, לצפות בליקוי ירח וליקוי חמה בכל מקום שהיה אפשרי, ולהנות מתצפית הכוכבים בברזיל, בכדור הדרומי. תלי היה ספונטני, יצירתי  ואוהב את החיים. כאשר חלה בסרטן לבלב בשנת 2013 – קרא כל מה שניתן היה לקרוא, וניגש לניתוח ולטיפולים כימותרפיים באומץ. כאשר התגלו שוב תאי סרטן בשנת 2018- החל טיפול ביולוגי אשר שיפר מייד את מצבו, ונתן תקוה רבה. טיפול זה אפשר לו עוד 3 שנות חיים מלאות פעילות, כתיבה רבה, טיולים עם המשפחה ועם אוריה ( בניו זילנד). בקיץ 2021 המצב שוב התדרדר, ותלי נפטר ב 9 לאוגוסט 2021 לאחר התמודדות אמיצה עם המחלה. הוא תרם את גופו למדע.