רות פרנקל קולני

הציור 'פריחה בעמק האלה'

הציור 'פריחה בעמק האלה' משקף את התרשמותה של רות פרנקל קולני מביקור במקום, ומתאר נוף ייחודי המעורר מחשבה.

הציור בנוי רבדים-רבדים העשויים להציג בפני הצופה מגמות ותחושות סותרות –

גווני האפור והחום – אדמה, סלע, תלולית מרוחקת – מבטאים תחושה של יציבות וארציות.

לעומתם, האלמנטים המרומזים בתחתית הציור, בכחול ואדום, מייצגים תופעות בנות-חלוף אך מחזוריות ביקום – הפריחה העונתית, תזכורת  שבין הרבדים האפורים מבצבץ גם משהו מנצנץ ומלא חייות, כפס בצהוב-זהוב בולט.

גם הפס שבראש הציור , תיאור השמים בגווני כחול-מעונן, מהווה ניגוד לאפרוריות החמימה שמתחת, תוך ציון המרוחק והאין-סופי לעומת הכאן, העכשווי והמוחשי.

הציור מאתגר את הצופה  להרהר, כיצד אלמנטים שונים ומנותקים זה מזה מסוגלים להתקיים זה בצד זה וכיצד נופים – בין מוחשיים ובין רגשיים – מורכבים מרבדים שונים אשר מגדירים את ההוויה שלנו.

הציור הוענק ל 'המפעל' כהערכה רבה על פעילותו הברוכה בתחום התרבות בירושלים.

האמנית רות פרנקל קולני

ד"ר רות קולני לבית פרנקל נולדה בשנחאי, סין ב-1 ביולי 1949 להורים מאירופה: אלפרד פרנקל, עו"ד מוינה, שהצליח להימלט לשנחאי אחרי ההשתלטות הנאצית על אוסטריה; ופלורה  בר, ילידת פרנקפורט, שבאה לסין לגור עם אחותה והגיס שלה שהיה איש עסקים שם.

במהלך חייה  רות  גרה בניו-יורק, שם רכשה את השכלתה באמנות וספרות, ובערים ברחבי ארצות הברית- שם התלוותה לבעלה, דב, שכיהן בהן כקונסול ישראל; ולבסוף בירושלים.

עיקר עיסוקה היה בהוראה, אך היתה ברוכת כישרונות ותחומי העיסוק וההתעניינות שלה היו רבים ומגוונים:

ציור ואמנות – התחום  המקצועי שהתמחתה בו, עם תערוכות שהציגה בחו"ל ובירושלים;

שחקנית במה העברית בניו יורק שם זכתה לביקורות נלהבות , גם בעיתונות הכללית, כגון NewYork  Post;  ובארץ במחזות שונים.

בישול 'גורמה' – שעל כך  זכתה לתואר 'מלכת המטבח של ירושלים', בתחרות הבישול הראשונה שם , בשנת .1986.

ואפילו זכתה בתעודת מדריכה בריקודי-עם.

בתחום האקדמי, עיקר עיסוקה בחייה, היא למדה ולימדה באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, שם הכינה את הבסיס לעבודת הדוקטור,- תואר שקיבלה מאוניברסיטת UTD בדאלאס, טקסס בשנת 1996 ; וכיהנה  כמרצה  באוניברסיטאות סן-פרנסיסקו,   Georgia State University  בדאלאס, ולבסוף באוניברסיטה העברית בירושלים, אחרי שהיתה מורה  ב'ליד"ה'- התיכון ליד האוניברסיטה בירושלים.

תחומי ההוראה שלה כללו ספרות אנגלית ואמריקאית, וגם קורס ייחודי על הקשר בין ספרות לבין אמנות ויזואלית, שזכה להצלחה מרובה.

באוניברסיטה, היא השקיעה את כל המרץ בסטודנטים שלה, לא רק בהוראה הפורמלית שלהם אלא גם כמדריכה בחיים בכל בעיותיהם.

על כך זכתה בהערצת הסטודנטים, ובמשאלים השנתיים על הערכת ההוראה, רות זכתה לא פעם במיקומים הגבוהים ביותר, ובברכות מראשי האוניברסיטה, כגון: "אני שמח כי זכית בכניסה לרשימה המפוארת של טובי  המורים באוניברסיטה העברית" (חתום: נשיא האוניברסיטה).

אישיותה המיוחדת התבטאה ביושר קיצוני, בצניעות, באמפטיה ובנתינה לזולת , באי-סובלנות למעשי עוול, בחוש הומור נהדר. בקצרה: באצילות נפש.  היה לה רגש פטריוטי עמוק – היא התנדבה ל'משמר האזרחי' וסיירה, חמושה ברובה, ברחבי העיר, ואפילו נעמדה  תמיד 'דום' , בביתה, כאשר 'התקווה' הושמעה בטקסים בטלויזיה!

היא היתה משתתפת פעילה בכנסים של ארגון איפטט"א (IFTTA), הארגון הבינלאומי של משפטנים שהוקם על ידי דב, ותרמה רבות להיבט החברתי של הארגון , וזכתה לדברי הערכה מצד חברי הארגון מרחבי העולם, אשר תיארו אותה כ"בעלת יופי חיצוני ויופי פנימי", כפי שנכללו בספר שיצא לזכרה.

ואכן, גם אישיותה החיצונית תמיד משכה תשומת לב – אישה יפה וגבוהה , לבושה תמיד בקפידה ובטוב-טעם, "מישהי שיכלה להיות מוזה של משוררים ואמנים".