8.04.2021

חברים יקרים,

ימים דרמטיים. המערכת הפוליטית בישראל בסערה. המגפה מאחורינו? שגרה חדשה? מתי נחזור להיפגש באמת עם חברים מרחבי העולם?

דווקא בימים כאלה, אני מבקש להביא לכם שלושה סיפורים אופטימיים מירושלים כדי לראות את הצד המחייך, האופטימי ומלא התקווה שעוד יהיה כאן טוב הרבה יותר.

 

הרוח החדשה של סדאם

מה שלא עשה סדאם חוסיין – עושה היום יוסי קלאר מנכ"ל "רוח חדשה". איך הדברים מתקשרים? מיד תבינו. המבוגרים שביניכם מכירים את סדאם חוסיין, אבל את יוסי קלאר – אני בספק. יוסי הוא המנכ"ל (החדש יחסית) של "רוח חדשה": ירושלמי צעיר, מעורב ומלא תשוקה לעיר. "רוח חדשה" היא תנועה של צעירים ששמה לה למטרה לחזק את העיר ירושלים ולהפוך אותה לעיר מושכת ורלוונטית לצעירים היוצרים ויוזמים בעיר.

הבית החדש של "רוח חדשה" נמצא במבנה שהירושלמים מכירים אותו כ"שערי צדק הישן". מבנה שהוקם בשנת 1902 ושימש כבית חולים בירושלים המתפתחת מחוץ לחומות העיר העתיקה. ב-1980 בית החולים עבר לשכונת בית וגן והמבנה נותר נטוש במשך כ-20 שנה עד שעבר לידי הממשלה שהחליטה להקים במקום את קריית רשות השידור הישראלית.

עם סגירת רשות השידור פונה הבניין ומאז עמד בשיממונו עד שנמכר ליזמים, חברת "קנדה ישראל", כדי שיהפוך לחלק מרובע העסקים בכניסה לעיר. בכל התהליך הארוך עד הקמת המתחם החדש, ממש כפי שהיה במשכנם הקודם של אנשי "רוח חדשה" בבית אליאנס במחנה יהודה, היזמים מאפשרים ליוזמות הצעירות של חברי רוח חדשה להשתמש במבנה, והכל ללא תשלום.

עשרות עמותות וגופים יאכלסו את הבית החדש של "רוח חדשה" – מרכז תרבותי אמנותי של עשייה ויצירה צעירה ירושלמית. גם הקרן לירושלים הצטרפה: מענק מיוחד, באמצעות קרן החדשנות לקהילה ולתרבות של תומכי הקרן לירושלים מארה"ב, ניתן לפתיחת המרכז החדש. הקרן לירושלים מלווה ותומכת כבר זמן ארוך ב"רוח חדשה", וברור שנהיה לצידם גם בבית החדש…

רשות השידור, שהייתה כאמור הדיירת במקום, הפכה את קומת המרתף של בית החולים הישן למחסנים, אבל בסוף שנת 1990 היא החליטה להקים במעמקי האדמה אולפני שידור, כהכנה למלחמת המפרץ הראשונה ואיומיו של סדאם חוסיין לתקוף בטילים את ישראל. החשש היה מפגיעה באולפנים ששימשו את הרדיו והטלוויזיה ושכנו מספר רחובות משם, אך לא היו ממוגנים. סכומים גדולים הושקעו במקום, אך לשמחתנו מעולם לא נעשה שימוש בהם.

מעט הטילים שנורו לעבר ישראל לא כוונו לירושלים, ואיש לא עלה לשידור מהאולפנים שבמעבה האדמה. 30 שנה הם עמדו בשמימונם. המבנה עבר ידיים, אבל באולפנים איש לא נגע. אלא שעכשיו, 30 שנה אחרי, ייעשה בהם שימוש בפעם הראשונה: אולפני הרדיו ישמשו להקלטות של פודקסטים מירושלים לרחבי העולם ואולפני הטלוויזיה יהיו  מרכז לצילום ושידור וידיאו של יוצרים ירושלמים צעירים.

אז כפי שכתבתי בפתיחה: מה שלא עשה סדאם חוסיין עשה יוסי קלאר ובפעם ראשונה ייעשה שימוש באולפנים שבמרתפים החבויים בבית החדש של "רוח חדשה"…

 

 

תיאטרון מחוץ לקופסה

סוף פברואר, ימים ראשונים שלאחר הסגר, ימים ראשונים של הקלות, ואני מוצא את עצמי עם אשתי יושב באולם תיאטרון החאן וצוחק. משהו שבימים כתיקונם לא זוכה לציון מיוחד, אך אחרי השנה המטורפת שעברה עלינו, כמה נעים ומשחרר זה היה! ההצגה "רוחות עליזות", הקומדיה האנגלית פרי עטו של נואל קווארד, מצליחה להשכיח לשעה קלה את טרדות היום-יום ומעבירה אותך, תרתי משמע, לעולמות אחרים ומצחיקים.

תיאטרון החאן הוא אחד המוסדות הראשונים שהקרן לירושלים הקימה בעיר, בתמיכת משפחת גסטטנר מבריטניה. והתיאטרון, כמי שרגיל להיות ראשון, החליט גם הפעם להוביל: הנהלת התיאטרון שמה לה למטרה להיות התיאטרון הראשון בישראל שיפתח את שעריו עם החזרה לשגרה החדשה. ובקצב ההחלטות המהירות, רק צוות מקצועי ומסור יכול להתארגן לבכורה תוך שישה ימים.

תאמינו לי, אנחנו בקהל אפילו לא שמנו לב לטעויות הקטנות שנבעו מלחץ הזמנים. כשעתיים לפני הבכורה, כאשר ההתרגשות של השחקנים והבמאי הייתה בעיצומה, אפילו ראש הממשלה בא לבקר מאחורי הקלעים כשהבמאי עוד מתלבט עם ראש הממשלה לגבי הפרטים האחרונים…

זה היה ערב קסום. געגוע לתרבות, לתיאטרון, לחיים הנורמליים והיצירתיים בירושלים.

ומעל כל אלה תחושת הגאווה – ששוב ירושלים לקחה את ההובלה.

כבר בחודשי הקיץ ידענו שתיאטרון החאן מוביל את המחנה עם היצירתיות והחדשנות שלו. בין סגר שני לשלישי, הקרן לירושלים תמכה בהפקה מופלאה אחרת של החאן, ההצגה "תהילה", שהייתה מסע נודד בסמטאות שכונת ימין משה. חוויה ירושלמית יוצאת דופן שהתגברה על כל ההגבלות והאיסורים של פתיחת אולמות התיאטרון.

וזו רק ההתחלה. היטיבה לומר זאת מנכ"לית החאן, אלישבע מזי"א: "התאהבנו ביציאה החוצה" . לשבור את הדרכים הרגילות והמקובלות לעשיית תיאטרון ולעשות תיאטרון "מחוץ לקופסה". כבר עכשיו נערכים להפקות בחצר התיאטרון.

קרן החדשנות של הקרן לירושלים ממשיכה לתמוך כעת גם בפרויקטים הבאים של תיאטרון החאן.

אבל ראו הוזהרתם:  ההצגה המיועדת לחצר החאן עוסקת  ב… מגפות: "הדבר" של אלבר קאמי.

נאחל רק בריאות…

 

 

שוחה נגד הזרם

אחת מתופעות הטבע הנפלאות ביותר בעולם האוקיינוסים היא תופעת ההתלהקות – schooling  בלעז.

אלפי דגים, ולעתים אף הרבה יותר, שוחים בלהקה כמו בתנועת מחול מתואמת ומושלמת וזו דרכם לשרוד בעולם. אבל מה קורה שיש דג אחד ששוחה נגד הזרם?

זו בדיוק עבודתה האמנותית המדהימה של האמנית הירושלמית אנדי ארנוביץ, שעבודותיה הוצגו ברחבי העולם. 1,200 דגים וסוסוני ים עשויים חרסינה שכל אחד מהם נוצר בעבודת יד ובצביעה קפדנית – מיצג אומנות חזותית מרשים בגודלו ובצבעיו, שהוצב לאחרונה בלובי הכניסה לאקווריום ישראל ע"ש משפחת גוטסמן שבגן החיות התנכ"י ע"ש משפחת טיש.

1,200 דגים וסוסוני ים שוחים בלהקה צבעונית ומרשימה ורק דג אחד מתייצב מולם ושוחה נגד הזרם… זו לא משימה פשוטה לזהות את הדג המורד בתוך הלהקה הגדולה, אבל היא אפשרית אם מתעמקים ביצירה. יצירה שמעוררת כל כך הרבה מחשבה, יצירה שאי אפשר שלא להתייחס אליה ובוודאי שתהפוך גם ל"פוטו-אופ" פופולרי בקרב מאות אלפי מבקרי האקווריום מדי שנה.

את היצירה הזו, שזכתה לשם I Am Not, פגשתי לראשונה בביאנלה של ירושלים המתקיימת  מידי שנתיים באתרים שונים בעיר ומפגישה בין עולם האמנות העכשווית ועולם התוכן היהודי שקיים בעיר. מיזם ירושלמי שזוכה לתמיכה של הקרן לירושלים.

המיצג האמנותי של אנדי ארנוביץ הוצג בחלל הבריכה הישנה במתחם הספורט של ימק"א. מיד כשראיתי אותו, יחד אם אנדי, היה לי ברור שהבית של יצירה כזו יכול להיות רק במקום אחד – בסמוך לתצוגת ההתלהקות בלובי הכניסה לאקווריום ישראל.

זה לקח קצת זמן, אבל דגי החרסינה מצאו את מקומם באקווריום. אנדי התגייסה יחד עם הצוות שלה, הקרן לירושלים מצאה את המקורות הכספיים להתקין אותם והמשימה הושלמה. אין מבקר שלא עוצר את נשימתו כשהוא נחשף ליצירה החדשה.

אנו חייבים תודה ענקית לאנדי ארנוביץ וליצירתה. המשימה אולי הושלמה מבחינה טכנית, אך המחשבה שמעוררת היצירה תמשיך ללוות אותנו: לשחות נגד הזרם?  להיות מיוחד ועצמאי?  קהילה מול היחיד? אלה הם רק חלק מהמחשבות והרעיונות העולים מתוך התבוננות ביצירה המרשימה – ולאנדי בוודאי היו עוד רעיונות שרצתה להביע.

ואם עד עכשיו לא תכננתם ביקור באקווריום, הנה סיבה נוספת לקראת האביב שבפתח.

 

 

 

 

אני מאחל לכולכם חג פסח שמח, חג אביב מלא פריחה ואופטימיות לעתיד.