14.09.2021

מעגל שנסגר

 

ישנם רגעים קטנים בתוך אירועים גדולים, שפתאום אתה מבין את גודל השעה, "נופל לך האסימון", ואז אתה מרגיש את המשמעות העמוקה של העשייה.

רגע כזה היה בשבוע שעבר, כשחגגנו את פתיחת משכן תיאטרון דוידסון – הבית החדש של תיאטרון הקרון. אחרי עבודה מאומצת של למעלה משלוש שנים נפתח "יהלום" חדש של הקרן לירושלים, "יהלום" נוסף בשרשרת מוסדות התרבות שהקימה הקרן לירושלם בעיר. מבנה מיוחד, לא קונבנציונלי, שחשיבה ויצירתיות הושקעו בתכנונו כדי להפוך אותו למרכז תרבות המתאים לאופי של תיאטרון הקרון –  פעילות תרבותית לילדים ולכל המשפחה, אך גם מקום תרבותי ותוסס שיפעל בלילה, לאחר שהילדים כבר מזמן הלכו לישון והם חולמים חלומות הניזונים מהחוויות שחוו במקום.

ובזמן הטקס, בין הנאומים, הוקרנו על המסך הגדול שתי תמונות היסטוריות: טדי קולק לפני 40 שנה מבקר בתיאטרון הקרון – בטקס הפתיחה ובפעילות. והנה רואים את קרון הרכבת הכחול הישן, שנמצא במחסן גרוטאות בתל אביב והוסב לטובת תיאטרון בזכות ארבעה אמנים צעירים ומלאי דמיון שהפכו אותו למוסד תרבות מוכר שמושך גם אמנים בינלאומיים המגיעים כבר 30 שנה לפסטיבל הקרון הבינלאומי שנערך בעיר.

 

 

מייסד התיאטרון, מריו קוטליאר, ראה בחזונו את המבנה שנחנך ושיתף את טדי קולק – והנה החזון מתגשם.

הקרן לירושלים ועיריית ירושלים והעומד בראשה משה ליאון, סוגרים מעגל של חזון ועשייה. ובאותו רגע אתה מבין מה המשמעות ארוכת הטווח של עשייה בעיר ירושלים. התמונות התמימות של תחילת הדרך  נתנו לי, כמי שזכה לעבוד במחיצתו של טדי קולק, את הפרספקטיבה האמיתית והנכונה של הטקס והמבנה החדש.

אותו חזון, שהיום אנו קוראים לו "ירושלים 2030" בתחום של תרבות יוצרת, הוביל לידי גמר את בניית תיאטרון הקרון. אבל החזון הוא רחב הרבה יותר: משכן תיאטרון דוידסון הוא חלק מה"מייל תרבותי", חלק מאותה שרשרת היהלומים התרבותיים שהקימה הקרן לירושלים. החל מתיאטרון החאן, דרך הסינמטק, מרכז התרבות משכנות שאננים, מרכז המוסיקה, מוזיאון מגדל דוד, וכמובן גן הפעמון עצמו שבתוכו הוקם תיאטרון הקרון עם אמפיתיאטרון פתוח להופעות תרבות.

לא רחוק משם נמצא המקום שבו אנו מתכננים לשבץ יהלום נוסף ב"מייל התרבותי" של העיר: הבית החדש של קונסרבטוריון הסדנה למוסיקה. עבודתנו ממשיכה, ובניין הקונסרבטוריון החדש הוא חלק נוסף מחזון "ירושלים 2030" שלנו, הכולל פיתוח מנהיגות עתידית, תמיכה בתרבות יצירתית וחיזוק הקהילה.

שתי התמונות ההיסטוריות שהוקרנו בטקס על המסך הגדול הזכירו לי את גודל המעמד, את החזון הנמתח מימי טדי קולק ועד להגשמתו המלאה בימים אלו ממש.

הייתה זו דרך מצוינת לסיים את השנה שחלפה, שנה לא פשוטה ומלאת אתגרים,  אבל עם הרבה אופטימיות לקראת העתיד, אפילו העתיד הקרוב.

בימים אלו ירושלים רוחשת בפעילויות תרבותיות: לא רק במוסדות ובמבנים המיועדים לכך, אלא בכל חלקי העיר, הודות ל"סדרתרבות" – סדרה של עשרות אירועי תרבות המתקיימים בכל רחבי העיר ובכל השכונות בתרומת קרן ג'ק , ג'וזף ומורטון מנדל ובניהול שלנו, וזה נדבך נוסף לאופטימיות ההכרחית בעבודה בעיר כמו ירושלים.

 

אני יודע על עוד כמה סיבות טובות להיות אופטימי ומלא תקווה, אבל אשאיר אתכם סקרנים לפעם הבאה…

בינתיים אני מבקש לאחל לכולכם שנה טובה –  שנת בריאות, עשייה והגשמת חלומות.

 

 שי דורון