זה כבר נראה כמו היסטוריה רחוקה: רק לפני שבועות לא ארוכים הכל היה נראה אחרת. ירושלים שוב הייתה במרכז החדשות וידעה ימים לא קלים. אבל הנה, חודשיים עברו, והעיר כמעט חזרה לשגרה…
בשבוע שעבר היו בירושלים לילות קסומים: לילות של ירח מלא הזורח מעל העיר, מזג אוויר נפלא של תחילת קיץ ואלפים שהגיעו ליהנות מאווירה תרבותית כמו שרק ירושלים יודעת לייצר עם פסטיבל ג'אז בגן הפסלים של מוזיאון ישראל, בתמיכת הקרן לירושלים… ירושלים במיטבה, ירושלים שמעוררת השראה, ועל זה בדיוק אני רוצה לספר לכם. בחרתי שלושה סיפורים מירושלים – סיפורים של "שגרה"(?) בפתחו של הקיץ. ואל הירח המלא נחזור מיד…
ניל ארמסטרונג מראס אל עמוד
אם בעוד 20 שנה ימריא האסטרונאוט הראשון ממזרח ירושלים לחלל – אל תתפלאו לדעת מהיכן הוא הגיע. לי אין ספק שהוא יגיע מבית ספר "אשבל אלקודס" בראס אל עמוד, למרגלות הר הזיתים.
מוחמד ארביק הוא מנהל בית הספר המגדיר עצמו כבית ספר למדע, טכנולוגיה, רובוטיקה וחלל. כן, שם שאפתני וכבר מגיל צעיר עבור תלמידים בבית הספר היסודי.
העיר ירושלים מחפשת מנהיגים חינוכיים כמו מוחמד. השם של בית הספר כבר יצא למרחוק. מגיעים אליו תלמדים ערבים מכל שכונות העיר- מצפון ומדרום- מצור באהר בדרום ועד שועפט ובית חנינא בצפון, גם אם מדובר בשעה נסיעה לכל כיוון.
אנחנו הכרנו את בית הספר דרך תכנית "על מדע" – תכנית לקידום לימודי המדעים והמתמטיקה בבתי ספר יסודיים שאנו תומכים ומלווים יחד עם שותפנו מיאסא – המרכז הישראלי למצוינות בחינוך. במסגרת התכנית אנחנו עובדים עם המורים של בתי הספר בירושלים, מכל המגזרים, עבודה לטווח ארוך.
חוויה מרנינה מלאת השראה להסתובב עם מוחמד בבית הספר, לפגוש את המורים והתלמידים ממעבדת הרובוטיקה מעוררת הקנאה. הילדים הצעירים יודעים כבר לבנות רובוטים זעירים מאבני לגו ולתכנת אותם.
אנחנו, חברי ועדת ההיגוי של התכנית וביניהם גם פרופסורים מכובדים, עומדים משתאים מתקשים להבין איך פועל רובוט קטן. המצוינות הלימודית קיימת בכל פינה של בית הספר. האווירה הלימודית וצוות המורים המסור מקרין שלווה ורוגע.
וכאמור, בערב עלה מעל ירושלים ירח מלא של תחילת קיץ. ואני כבר ידעתי מאין יגיע האסטרונאוט הפלסטיני הראשון שינחת על הירח: בית הספר שבראס אל עמוד – בית הספר למדעים, טכנולוגיה, רובוטיקה ו… חלל.
התזוזה של הזז
בתוך כל רצף האירועים מצאנו את הזמן לחנוך את חדר חיים הזז במשכנות שאננים – פרויקט ייחודי של הקרן לירושלים להעתקת ספרייתו וחדר עבודתו של אחד מגדולי הסופרים העברים חיים הזז (1898-1973). הזז היה חתן פרס ישראל לספרות הראשון וממייסדי האקדמיה ללשון העברית. רבים מסיפוריו וספריו מתרחשים בירושלים ובמהלך שנות מגוריו בעיר נדד בעשרות בתים, תוך היכרות עם שכונות, קהילות ותרבויות שונות.
יחד עם אלמנתו אביבה ז"ל, נרקמה התכנית להעתיק את חדר העבודה והספרייה, כולל חפצי האמנות, הריהוט העתיק והספרים הנדירים, לשחזור במרכז התרבות משכנות שאננים.
שחזור חדרו של הזז במשכנות שאננים דרש רגישות רבה של כל העוסקים במלאכה. אבל זה לא הסתכם בסיפור של תכנון וביצוע – שימור ודאגה לפרטים ההיסטוריים – אלא הפך למסע היסטורי מרגש כשבמהלך פירוק החדר מהבית ברחוב חובבי ציון והעתקתו למשכנות, התגלו בדירת הזז ארונות סמויים שבהם הסתתרו עוד אלפי מכתבים נדירים וכתבי יד שאיש לא ראה.
אבל עבורנו, בקרן לירושלים, הדברים שכתב הזז בסיפור שראה אור רק לאחר מותו, הם הנכס האמיתי: "בירושלים יש מכל האומות, מכל המלכויות, כל הקונסולאטן, כל מיני יהודים: תימנים, מוגרבים, פרסים, בבלים, כל מיני חסידים: חב"ד, ברסלב, גור. משל למה הדבר דומה? – לחבית דבש. העמיד אדם חבית דבש – מיד באות דבורים מכל הסביבה".
אכן, ייחודה של ירושלים בפסיפס התרבותי שלה. הזז כתב למעשה על הרב-תרבותיות של העיר וחי בעצמו את הרב-תרבותיות שלה. הוא הבין שזו גדולתה של ירושלים. היכולת למצוא את הדרך לחיים משותפים – כנכס מעורר ההשראה של העיר – היא הדבר שאנו בקרן לירושלים מבקשים לקדם. וגם אם לא ידענו – הרי שהלכנו בדרך של חיים הזז.
"הקשר הצרפתי"
דניאל בן סימון הוא עיתונאי, סופר ופובליציסט מן המוערכים בישראל. הוא הספיק לשלב גם קריירה כחבר כנסת. הוא נולד במרוקו, למד בצרפת ומשם עלה לבדו לישראל בשנת 1969. מאז בן סימון לא נח ונחשב לאחד מהאנשים המובילים בכתיבה על נושאים חברתיים בישראל ועל ייצוג של מיעוטים, בעיקר בתקשורת הישראלית.
סיפורו האישי, וכיצד החל את עבודתו בעתון "הארץ", מעלה היום חיוך, אך מבטא את קשיי קליטתו של עולה מצרפת שמבקש להיות חלק מהחברה הישראלית ובמיוחד בתוך התקשורת הישראלית הוותיקה והממוסדת. סיפורו מעלה מחשבות על קשיי קליטה של עולים חדשים בארץ ובטח במוקד השפעה ישראלי כל-כך: עיתון "הארץ".
את חוויות הקליטה של העולה מצרפת זכיתי לשמוע יחד עם כ-30 עולים מצרפת, רובם מתגוררים בירושלים. כולם משתתפים בתכנית חדשה של הקרן לירושלים – "ישראל בראי התקשורת" – תכנית להכשרת הדור הבא של עיתונאים עולי צרפת. התוכנית נולדה בצוותא עם ארגון קעליטה- ארגון הגג של העולים דוברי הצרפתית בישראל ובתרומה של מארק אייזנברג המחלק את זמנו בין ירושלים ופריז. את התכנית מוציא לפועל מועדון העיתונאים בירושלים (מיסודה של הקרן לירושלים ומשכנות שאננים) במקצועיות רבה.
המשתתפים בתכנית לומדים להכיר את מפת התקשורת הישראלית ואת הנושאים הבוערים שעל סדר היום התקשורתי באמצעות כתבים ומומחים מובילים בתחומם בישראל. מצטייני התוכנית אף יזכו למלגה מיוחדת שתאפשר להם הכשרה והתמחות באחד מכלי התקשורת הגדולים בארץ.
כן, גם זו משימה שלקחנו על עצמנו עם השותפים לנו בפרויקט הזה: לוודא שיישמע קולן של קבוצות שונות המרכיבות את הפסיפס הירושלמי, שכל המגוון של העיר בא לידי ביטוי, גם בכלי התקשורת, כחלק מיצירת מודל של חיים משותפים וטיפוח מנהיגות עתידית שתהיה מחויבת לעיר.
ואם, בסופו של יום, אחד מהמשתתפים יחליט בכלל להיות חבר כנסת כמו בן-סימון – דיינו.
