פורצות החומות
את הגברת אסתי הס פגשתי לראשונה בטקס הסיום של קורס להכשרת מנחים לזוגות צעירים ומשפחות צעירות מהקהילות החרדיות בירושלים להתנהלות כלכלית נבונה ואחראית. שילוב ידיים של הקרן לירושלים עם ארגון "תבונה". הגברת הס היא בוגרת הקורס הראשון שתתחיל להדריך משפחות צעירות לחינוך פיננסי ולימוד המושגים הכלכליים הנדרשים לניהול הוצאות בית ומשפחה.
הרעיון שעומד בבסיס הפעילות הוא שמתוך הקהילה יצמחו מדריכים שיעבדו עם הדור הצעיר שמגיע עם ידע מועט בכל הנוגע להתנהלות פיננסית נכונה ומושגים כמו תקציב, בנקאות, הלוואות, חסכונות, השקעות וזכויות הצרכן. כשההדרכה תגיע מתוך הקהילה החרדית עצמה, זה יקל על תהליך הליווי וההנחיה שייעשה מתוך הכרות פנימית ורגישות תרבותית.
מעבר לחשיבות הנושא עצמו, התכנית הזו היא מבחינתנו חלק מפיתוח של מנהיגות צעירה המחויבת לעיר ולקהילה שבתוכה היא פועלת. אסתי וחברותיה לקורס הראשון הן בבחינת פורצות דרך.
שמעתי את אסתי הס בנאום בטקס הסיום של הקורס, כנציגת הבוגרות. עוצמה שקטה של אישה שמתחילה להוביל תהליך כה חשוב. זה הרבה מעבר להתנהגות כלכלית נכונה: זה ביטוי למנהיגות שיכולה להוביל לשינוי, מנהיגות שצומחת מתוך הקהילה ולא מחכה לגורמי חוץ, מנהיגות שלוקחת יוזמה ואחריות.
ישבתי בשורה הראשונה עם חברים מהקהילה החרדית ומכל הדוברים והנאומים החגיגיים, המנהיגות של אסתי וחברותיה היא בעיניי הבשורה הגדולה. כשעליתי לברך את בוגרות הקורס, עזבתי את דפי הנאום שהכנתי ושיתפתי את הנוכחים בתחושה שמשהו גדול יותר מתרחש כאן, הרבה מעבר לחינוך פיננסי.
בשפה שלנו קוראים לזה "פיילוט"… אסתי כבר העבירה מספר סדנאות לנשים ולמשפחות צעירות מתוך הידע שרכשה במהלך החודשים האחרונים. הפיילוט הוכתר בהצלחה, והצלחה גוררת הצלחה, וכבר יצאנו להכשרת קבוצות מנחים נוספות – של נשים ושל גברים, בעזרת חברים טובים – אנשי הבנק הדיגיטלי קרוס ריבר הפועל בארה"ב, שיש לו מרכז פיתוח בירושלים.
אינני איש כלכלה וכספים. החשיבות של התוכנית לדור הצעיר של הקהילות החרדיות בעיר היא ברורה. אבל אסתי הס וחברותיה חשובות בעיניי הרבה יותר. פריצת הדרך והמנהיגות שלהן היא זו שתעשה שינוי עמוק וחשוב הרבה יותר.
כולנו זקוקים לחסד
שטף העבודה, לוח הזמנים העמוס, נסיעות מרובות – כל אלה משאירים מעט מידי זמן להתרגשות. אבל יש רגעים בהם אתה מסיר את כל ההגנות, מתרגש באמת ואפילו מרגיש שאתה שותף לכתיבת פרק נוסף בפיתוח החברה בירושלים ועיצוב דור המנהיגות הבא.
התרגשות גדולה ואמיתית כזו הייתה מנת חלקנו של אריק גרבלסקי (חבר חדש בהנהלת הקרן לירושלים) ושלי, באחד הערבים של סתיו ירושלמי, כאשר פגשנו ב-18 נערים ונערות – חברי גרעין שנת השירות "שנה של משמעות" – הקומונה החדשה של תנועת סח"י בירושלים.
מי שלא מכיר את סח"י (סיירת חסד ייחודית), יש לו פער גדול בהכרת הפעילות הנפלאה של בני נוער בירושלים. בני נוער המגיעים דווקא בעיקר משכונות הפריפריה של העיר, שלא מצאו את מקומם בתנועות הנוער המסורתיות אך יש בהם מחויבות עצומה לקהילה ממנה הם באו, על-אף שהמשפחות מהן הם מגיעים מתמודדות עם קשיים לא פשוטים.
ואולי לא שמעתם עליהם, כי אחת מאבני היסוד של חברי סח"י הוא לנסות תמיד לעשות טוב כשהעשייה היא בבחינת "מתן בסתר". מאות הפעילים הצעירים של סח"י ברחבי ירושלים מרגישים משמעות גדולה וחדשה לחייהם כשהם עוסקים בנתינה ומסייעים לנזקקים ולחלשים בשכונות ובקהילות מהן הם מגיעים. וביחד עם המשמעות והפעילות, רבים מהם מתגלים ומתפתחים כמנהיגים.
הכל החל בליל חורף לפני כמעט שנתיים, באחת מתקופות השיא של מגפת הקורונה, לאחר שסיימנו אריזה של מאות חבילות מזון וציוד שעמדו להיות מחולקים לקשישים בודדים בכל חלקי העיר. ישבנו אל תוך הלילה עם המתנדבים הצעירים והמרכזים הבוגרים של סח"י. באותה שיחה לילית עלה רעיון שנשמע אז כמו חלום רחוק: הקמת מסגרת שנת שירות של סח"י. ולא סתם שנת שירות – אלא של ירושלמים לירושלים.
חלמנו אז ששנת השירות תתקיים דווקא בעיר, בשכונות ובקהילות שהמתנדבים הצעירים מכירים הכי טוב. כל כך הרבה ספקות עלו אז. "החבר'ה שלנו לשנת שירות?", היו מי שתהו, אבל לאט לאט נדבקו כולם ברעיון שנשמע משוגע בהתחלה.
הקרן לירושלים עמדה מאחורי התוכנית היומרנית: לא רק העצמה קהילתית, אלא פיתוח מנהיגות עתידית צעירה לעיר. שנה וחצי של הכנות וגיוס המועמדים, תהליכי אישור ארוכים ומסורבלים – ובסוף החלום הפך למציאות:16 נערים ונערות בני 18 יוצאים למסע ארוך של נתינה אין סופית, פיתוח אישי, ערבות הדדית וחיי קבוצה והערך העודף – פיתוח קבוצת מנהיגות אמיתית שצומחת משהשטח ותוביל בעתיד את החברה בירושלים ובישראל.
יצאנו לדרך. החבורה מתגוררת בשתי דירות בשכונת הקטמונים. לאורך היום הם מתנדבים בבתי ספר של החינוך המיוחד ובמסגרות נוספות. אחר הצהריים הם מסייעים בעבודה עם בני נוער וקשישים בשכונה, ובערב לא שוכחים להצטרף לפעילות החסד של סח"י בשכונות ברחבי העיר, יחד עם עוד מאות בני נוער שכבר מסתכלים עליהם כמודל לחיקוי. וכבר יש בני נוער, חברי סח"י, שרוצים להצטרף לגרעין של השנה הבאה…
אבל אנחנו, רגע לפני ראש השנה, התרגשנו עד דמעות ולכולנו הייתה תחושה שככה מתחילים לכתוב היסטוריה…
באווירה אופטימית זו, של עשייה ויצירה חדשה, אני מבקש לאחל לכל חברינו בישראל וברחבי העולם – שנה טובה! מי ייתן והשנה הבאה עלינו לטובה תהיה שנת שלום.
שנה טובה מירושלים,
שי