בחרתי בכוונה לפנות אליכם כמה ימים אחרי ציון יום ירושלים, יום שעורר הדים ברחבי העולם ולאו דווקא לזכותה של העיר המיוחדת והאהובה שלנו.
חגה של העיר נבלע בשנים האחרונות על ידי גורמים קיצוניים המבקשים לנצל את היום המיוחד הזה, שיכול היה לציין את היותה של ירושלים מקום מעורר השראה ומודל לחיים משותפים. רבים מאותם קיצוניים כלל אינם תושבי העיר. רוב תושבי העיר מבקשים לנסות ולמצוא את הדרכים לחיות יחד – אך מטבע הדברים ובמציאות הנוכחית קולם השפוי נבלע ברעש הקיצוניים.
לקראת יום ירושלים, נערכו עמי שני ראיונות בשניים מאמצעי התקשורת המובילים בישראל – "ידיעות אחרונות" (ואתר האינטרנט הפופולרי שלהם YNET) ובעיתון "הארץ".
אני מבקש לשתף אתכם בעיקרי הדברים אותם ניסיתי להשמיע בתוך כל המהומה של הימים האחרונים: האמונה הבלתי פוסקת שלנו בקידומה של ירושלים כמודל לחיים משותפים, עיר שבה אפשר לחיות יחדיו, במגוון הקהילות המרכיבות את העיר ולראות במגוון של ירושלים את הנכס הגדול ביותר שלה ודבר מעורר השראה. החיים המשותפים הם חלק מכל תחומי העשייה של הקרן לירושלים, מתוך הבנה שחובה עלינו לצמצם את הפערים בין הקהילות השונות המרכיבות את העיר ולתת הזדמנויות שוות לכולם.
ואולי זה ישמע מוזר מול כל רעשי הרקע, אבל אנו מאמינים גדולים במה שאנו עושים והתקווה ממלאת אותנו בכל יום, או כפי שצוטטתי בכותרת הכתבה בעיתון "הארץ": "אנחנו לא רואים את האור בקצה המנהרה, אנחנו רואים את האור בכל יום בעשייה שלנו".
שלכם,
שי
לכתבה ב- YNET:
https://www.ynet.co.il/article/sk6fjffvc